5 אלבומים לדרך, מטריות ממותגות, הקומץ של כפר גלעדי, האסימון של תל חי, הצעיף של קריית שמונה, מותג על 458, הנוף האנושי. סה"כ 3 נסיעות (אוטו), 2 סיורים (תיירות) ועוד קצת סתלבט ושינה עמוקה במלון (נופש)
שלושה עניינים שלכאורה נראים ברורים, אבל אם מסתכלים לעומק אפשר לראות שאולי יש בכל אחד רובד נוסף. בואו נטלטל קצת את המחשבה
כולם מדברים על ‘האח הגדול’ ועל ‘1984’ של ג’ורג’ אורוול, שחזה הכל לפני כולם, ושוכחים את הרקע של האירועים בספר – מלחמה עולמית מתמדת. נחשו איפה מתנהלים הקרבות
שניים מילדיי נולדו אחרי רצח רבין. היום הם נערים מתבגרים. בני הבכור היה בגיל 5 ביום הרצח, היום הוא חייל בצה"ל. שאלת הלקח עדיין מרחפת מעלינו, לא פתורה.
עיקרון הפרדת הרשויות – מחוקקת, מבצעת, שופטת – הוא עיקרון די פשוט, שנועד להבטיח את ביזור הכוח ולהקטין את הסיכון לשררה. אז מה קורה כאשר רשות אחת פולשת לטריטוריה של האחרות? הכירו את האקטיביזם השיפוטי שמרסק את העיקרון הדמוקרטי.
הבסיס לדיון בנושא הרחב של 'דמוקרטיה מהי?' היא הנוסחא של אוסף הכללים/תנאים אשר מאפשרים לכל אחד (ואחת) להרגיש חופשי ובטוח – בן/בת חורין. עשרת הדיברות כטיוטה לדיון בנושא החזון הדמוקרטי.
לפני מספר שנים שאל אותי בני הבכור – אז נער צעיר – את השאלה: “אבא, למה צריך את מדינת היהודים?” התשובה שלי היא פשוטה
קיימים מודלים שונים כיצד מדינה יכולה להסדיר את ענייני התמלוגים על אוצרות טבע לטובת כל הצדדים – היזמים והאזרחים. קודם כל האזרחים.
הגיג קצר על יום הזיכרון הממלכתי לרצח רבין, שנקבע ליום י"ב בחשוון, ועל יום הזיכרון הגריגוריאני שמצוין ב-4 בנובמבר. נכתב ופורסם ביום השנה ה-15 לרצח.
בזכות העובדה שמים מתנהגים בדיוק הפוך מכל שאר החומרים בטבע, הנהרות בעולם לא קופאים לגמרי בחורף. איך זה קשור לשאלת הזהות היהודית?
חיכוך יכול להיות בריא. עובדה, כל הרעיון של בלמים בנוי על חיכוך. בית משפט עליון לערעורים יוצר נקודת חיכוך חדשה. דורית בייניש רוצה שהיא תהיה בריב, לא בוויכוח.
ראיון מטלטל עם הבלוגרית הפיננסית איב סמית, שמתארת איך תאוות בצע מאיימת על יציבות הכלכלה העולמית. כמה מטלטל? עצר אותי מלכתוב על כדורגל.
כשהעולם המערבי חגג עם סרג’נט פפר, אנחנו יצאנו למלחמת ששת הימים. כאשר הם שרו סטרוויי-טו-האבן, אנחנו שרנו על מלכות החרמון. איך משפיע עלינו המחסור בסיקסטיז?
ג'ורג' אורוול מנסה להסביר מהו בעצם פשיזם, במאמר שפורסם בטריביון של לונדון בשנת 1944, עמוק לתוך מלחמת העולם השנייה. תרגמתי את המאמר לעברית.
המאמר נכתב ב-4 בנובמבר 2002, יום השנה ה-7 לרצח יצחק רבין, ופורסם לראשונה בבלוג שלי ב-28.10.2009, בסמוך ליום הזיכרון הממלכתי ה-14 לרצח.
זה לא פוסט על כתיבה פרובוקטיבית באופן כללי אלא על הגב' חנה ארנדט, שמרבה להיות נוכחת בפוסטים בדה-מרקר קפה ובכלל
כמה מחשבות שעלו אצלי בעקבות העיסוק בדוח של שוברים שתיקה: איזו שתיקה הם שוברים בדיוק? מה המטרה, לעזאזל? של מי האינטרס?
ב-14 ביוני 2009, כשלושה חודשים אחרי שנבחר לראשות הממשלה, וכחצי שנה לאחר שברק אובמה נכנס לבית הלבן, נשא בנימין נתניהו את 'נאום בר אילן'. שם הוצגה למעשה מדיניותו ארוכת הטווח למזרח תיכון חדש. כך הסברתי יום אחרי הנאום.
רשמי מפגש טעון עם בני משפחה מהצד השני של המפה הפוליטית, חודשים ספורים אחרי רצח רבין, בפרספקטיבה של יותר מעשור ואחרי מהפך דעות.
פורסם לראשונה בבלוג kדורגל 2.0, באתר הכדורגל ספורטאנטר, ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל וחללי פעולות האיבה תשס”ח, שנת ה-60 למדינת ישראל
מאמר נוסף של הסופר דויד גרוסמן, הפעם ביום הראשון להפסקת האש במבצע 'עופרת יצוקה' (היום שאחרי). בסופו של חשבון, זהו מאמר חלול.
כל טיל נוסף שנורה לאחר תחילת המבצע הצבאי הפך את העופרת ליותר יצוקה. למה הם המשיכו לירות? לדעתי, יש רק שתי תשובות אפשריות
בשלהי מבצע 'עופרת יצוקה', פגע פגז של טנק ישראלי בבית משפחת אל-עייש בעזה. שלוש מבנות המשפחה נהרגו במקום. האב טילפן לעיתונאי הישראלי שלומי אלדר וזעק נואשות לעזרה. השיחה הועברה בשידור חי בטלוויזיה הישראלית.
איך יכול להיות שבמאה ה-21 אף לא אחד מ-20 המנג’רים בפרמייר-ליג באנגליה טורח לענות ל-3 שאלות בנושא הומופוביה?
