יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שעת בוקר מוקדמת. עוד כמה שעות צפירה, טקס ואחר כך רשימת סידורים למנגל המסורתי של יום העצמאות. קודש וחול בערבוביה.
אני גולש באינטרנט, מחפש שמות שאני מכיר. המלך של הבלוק השני בשכונה שנהרג במלחמת ששת הימים, הבעל של השכנה ממול שנפל במלחמת יום כיפור, הבן דוד הרחוק שלא חזר מאותה מלחמה, שמות מלוח הזיכרון בבית הספר בו למדתי, מהמתנ”ס בשכונה בה גדלתי, שמות של גיבורים.
אתמול בערב האזנתי לרדיו. ביום הזיכרון, כמו ביום השואה, אני בוחר בתחנות המלל, מקשיב לסיפורים של המשפחות, החברים והלוחמים. שוב ערבוביה; עוצמה ושברון לב, גאווה וייסורים.
עכשיו אני גולש באינטרנט. אותן תחושות. ברגע מסוים זה כבר גודש. אני חותך לספורט. כמו הפסקת סיגריה.
בדקתי שוב את לוח המשחקים, הסופר-קלאסיקו משודר באחת עשרה בלילה. שעה בעייתית לערב יום העצמאות. טוב שלא יכולה להיות הארכה, אני חושב וכועס על עצמי. סופר-קלאסיקו? עכשיו? זה אידיוטי, אני יודע, אבל ככה זה.
בסוף אני עובר בין חלונות, בין קודש לחול, בין גיבורי מלחמה לגיבורי כדורגל.
באתר ספורט אני מוצא כתבה על יהודה תובל, שוער הפועל ירושלים, שנהרג בלבנון כטנקיסט במילואים. מרגש. חריג. למה, בעצם? בגלל הערבוב הזה בין קודש לחול. כי צריך גם צבא חזק וגם כדורגל חזק.
מן הזווית המסוימת של פילוסוף כדורגל, זאת משמעות הקלישאה “במותם ציוו לנו את החיים”.
אני בטוח שרבים רבים מהנופלים החשיבו זאת כערך, אפילו בעדיפות גבוהה. כדורגל טוב, נבחרת חזקה.
שווה להילחם על זה? אני לא יודע, אבל אני חושב על זה.
כמה מחללי מערכות ישראל היו אוהדים של קבוצת כדורגל? כמה לקחו איתם את הצעיף הנכון בקיטבג, כמה שמו מחזיק מפתחות עם סמל הקבוצה בפאוצ’, כמה תלו את דגל המועדון על הטנק? כמה השאירו חדרים ריקים עם פוסטרים של כדורגלנים מפורסמים?
אני לא יודע, אבל אני חושב על זה.
הכל בזכות הערבוב שמוליך אותי פעם לכאן ופעם לכאן – מניע מחשבות מסוג אחר, מערבב את יום הזיכרון עם כדורגל. קודש וחול.
אולי יש ברשימת הנופלים כאלה שהיו רוצים שלצד שם ודרגה יופיע גם שם הקבוצה האהודה עליהם, ואולי אפילו סמל הקבוצה, לצד סמל היחידה.
אני לא יודע, אבל אני חושב על זה.
ואז אני מבין, שלא משנה איזה דגל של איזו קבוצה הם לקחו איתם – זה הדגל שלי.
***
את הפוסט ‘זה הדגל שלי’ פרסמתי לראשונה בבלוג שלי kדורגל 2.0, באתר הכדורגל ספורטאנטר, ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ופעולות האיבה תשס”ח, שנת ה-60 למדינת ישראל.
ערב קודם, עם הצפירה, סיימנו את פרויקט עצמאות 60 באתר הכדורגל ספורטאנטר וחיכינו לפתוח לגולשים מייד לאחר צאת יום הזיכרון, עם פרוץ חגיגות העצמאות.
