על המאבק נגד הגרעין האירני, על ריסוק התשתיות האירניות בגבול הצפוני, על בניית המשק והכלכלה, על חזון הסייבר, על השקעות בפריפריה, על המכשול בגבול הדרום, על מתווה הגז, על שגרירות ארה"ב בירושלים, על הסכמי אברהם, על ניהול מופלא של משבר הקורונה – רשימה חלקית.
את כל זה הוא הוא השיג תוך כדי מאבקים יוצאי דופן נגד מתנגדים מבית ומחוץ.
לטעמי, התודה הגדולה ביותר מגיעה לו על עמידתו האיתנה במאבק המשפטי.
על הנכונות להקריב את עצמו (ובמידה רבה גם את משפחתו) כדי לחשוף את מערכת המשפט בקלונה.
בניגוד למה שפומפם לכם, כאילו נתניהו עושה הכל כדי להתחמק מאישום וממשפט, הוא פעל בדיוק להיפך – להגיע למשפט.
לכל אורך הדרך נתניהו ידע שלושה דברים:
- שהתיקים נגדו תפורים,
- שאין לו קואליציה לרפורמה במערכת המשפט (סאמממק כחלון),
- שהתקשורת מגובלסת ועובדת עם הרוע.
לכן, הדרך היחידה לפוצץ את בועת השחיתות במערכת המשפט היא ללכת איתם עד הסוף. להגיע להיכל המשפט ולתת להם להתפורר שם.
וזה מה שקורה (באופן מסמר שיער).
ההישג הכי גדול של נתניהו – יותר מעיכוב חזון הגרעין האירני, יותר ממיגור מגפת הקורונה – הוא החשיפה של הריקבון בפרקליטות ובבית המשפט העליון.
הוא עשה למערכת המשפט את מה שעשה יהודה קן דרור לצבא המצרי בקרב 'המתלה'.
בנימה אישית:
שמתי את עצמי בחזית הדיגיטלית החל מאמצע 2015, לאחר הבחירות לכנסת ה-20, כשהתחלתי להבין שהדמוקרטיה בסכנה, שמתחולל פה פוטש בחסות משפטית.
הגעתי למאבק הזה כאזרח מודאג, שממש לא אכפת לו שבנימין נתניהו ילך הביתה.
אמנם בבחירות 2015 כבר הייתי ימני בדעותי, אבל לגמרי לא ביביסט או ליכודניק. כבר הפסקתי לשנוא את נתניהו, כמו שלימדו אותי, והתחלתי להעריך אותו (בעיקר בגלל נאום בר אילן), אבל לא הייתי תומך שלו, ולא היה אכפת לי מהקריירה שלו.
כשקלטתי מה קורה התייצבתי מאחוריו, כי בדמוקרטיה אמיתית לא מחליפים ראש ממשלה בתכסיסים משפטיים, ובתעמולת שקר וזדון.
ראינו מה דברים כאלה יכולים לחולל.
אני התייצבתי מאחוריו כדי להגן על הדמוקרטיה.
נכשלתי.
המטרות שלי בכל הזמן הזה שהשקעתי היו, מצד אחד להזהיר את הקהילה ממנה באתי, ומצד שני לעורר את שאנני הדמוקרטיה מצד ימין.
כל אלה שבסופו של דבר, כפי שחששתי, אפשרו לפשע הגדול נגד הדמוקרטיה להתבשל ולהצליח.
יש לי הישגים בודדים (השמות שמורים במערכת), אבל בגדול לא הצלחתי לעצור את עדר הקרנפים השמאלני, ואת חבורת ההיפים עם הכיפות הסרוגות בהווה ובעבר.
איבדתי הרבה בדרך, אבל גם הרווחתי לא מעט.
מה שהכי חשוב לי הוא, ואת זה אמרתי לאורך כל הדרך, ששלושת ילדי יודעים שלא שתקתי.
כל מי שבחר בנט, לפיד, מיכאלי, ליברמן, סער או כסיף; כל מי שצעד ברחובות עם הסיסמאות של כנופיית 'קריים מיניסטר', ועם בובות המין המתנפחות; כל מי שהתמסר ליוזף דרוקר וליוזף אברמוביץ'; כל מי שנתן גב וכתף למהלכים האלה – יצטרך בבוא היום להסביר לילדים שלו, או לנכדים שלו, איך הוא לא ראה ולא שמע, איך הוא התעלם והדחיק, איך התעמולה חלחלה לו לדם ולמוח.
איך הוא נתן שיובילו אותו לתהומות של גנגרנה ערכית וטשטוש מוסרי, תוך כדי שגורמים לו להרגיש אליטיסט נשגב וטהור.
איך הוא לא הבין שבאריזה של "דמוקרטיה מהותית" מסתתר הפשיזם בכבודו ובעצמו.
איך הוא קנה נאורות ותיקון עולם וקיבל שנאת יהודים ושטאזי.
איך הוא היה חלק מטירוף אנטי דמוקרטי כה ברור ומובהק.
וכה מרושע.
היום הוקמה בישראל ממשלה של אנשים רעים, שמנוהלים ע"י אנשים רעים יותר, על בסיס מכנה משותף של שנאה.
על פניו החוט המקשר הוא השנאה לנתניהו, אבל זו רק פאסדה לשנאה שכל אחד ממרכיבי הממשלה הזאת מביא איתו לתמהיל – שנאת חרדים, שנאת דוסים בכלל, שנאת יהודים, שנאת יהדות, שנאת מזרחים, שנאת ציונות, ובעיקר שנאה לאדם הפשוט ("הגברת מדימונה והאדון מעפולה").
זה הפאזל.
אני אמנם אלך כל לילה לישון מבוהל, אבל עם מצפון שקט.
לא שתקתי.
– – – – –
אני מאחל לכולנו שהממשלה הזאת תוכיח שאני טועה בגדול.
בריאות, שמחה ואריכות ימים למשפחת נתניהו 🙏
