האם אתם מרגישים שהדמוקרטיה בסכנה? במה זה בא לידי ביטוי? מה בדיוק נגרע בשנים האחרונות מתחושת הדמוקרטיה שלכם? מה אתם לא יכולים לעשות היום שהייתם חופשיים לעשות אתמול?
דוגמא לחוק לא דמוקרטי: חוק הנישואים
בישראל אפשר להתחתן רק באמצעות איש דת מוסמך. זה נכון ליהודים, מוסלמים, נוצרים ובני דתות אחרות. אין אלטרנטיבה; רוצה להתחתן? קח איש דת מוסמך. זה החוק.
אם תבחר למסד את הזוגיות שלך בדרך אלטרנטיבית, אפילו עם כהן דת כלשהי אך שאינו מוסמך, יש מצב שלא תוכר כנשוי עפ”י חוק. יש לזה משמעויות רבות, בכלל זה משמעויות כלכליות.
כלומר, זה לא שאסור לך להתחתן עפ”י המסורת ההוטנטוטית, אבל הזכאות שלך למשכנתא תהיה שונה מזו של מי שנישא עפ”י החוק.
בעליל זה לא דמוקרטי-מערבי-ליברלי, לגמרי נגד זכויות אזרח ואדם די בסיסיות. מצד שני, לא משהו שאי אפשר לעקוף בקפיצה קטנה לקפריסין ועם צרכנות נבונה בשוקי האשראי.
במילים אחרות, חוק הנישואים הוא סטייה מהדמוקרטיה שאף אחד לא יצא בגללה לרחובות.
דמוקרטיה היא לא דבר מוחלט
לדמוקרטיה שורשים היסטוריים עמוקים, אבל הדמוקרטיה המערבית היא סוג משטר צעיר יחסית. יסוד הדמוקרטיה הוא היכולת של האזרחים להשפיע על ההתנהלות, ונגזר מזה מחויבות של השלטון להיות קשוב לאזרחים.
הדמוקרטיה המודרנית נותנת הגנה למיעוט ולפרט והיא, הלכה למעשה, מילה נרדפת לחופש.
אם בוחנים את הדמוקרטיות המערביות מגלים הבדלים. הדוגמא הקלאסית היא הדמוקרטיה האמריקנית שנשענת על חוקה, מול הדמוקרטיה הבריטית שנשענת על מסורת חוקתית.
תכלס, לא תמצאו שתי דמוקרטיות מערביות זהות ואם תחפרו בהן תגלו שמקור ההבדלים הוא היסטוריה ותרבות.
אתנחתא להעשרת את הידע הכללי – הדמוקרטיה של שוויצריה.
שני נתונים על הדמוקרטיה השוויצרית:
1. היא הראשונה שמפעילה מנגנון של יוזמה אזרחית להשפעה על החוקה
2. היא בין האחרונות שהעניקו זכות הצבעה לנשים (1971)
זאת אומרת שגם אנחנו יכולים לעצב לנו את הדמוקרטיה שלנו, עפ”י מגוון שיקולים, כמו כל אחד אחר.
לדוגמא: אנחנו יכולים להחליט שחיילים משוחררים יהנו מסבסוד מסיבי של השכלה אקדמית וחיילים קרביים מסבסוד מלא.
לא שיוויוני, כן דמוקרטי
יגידו לכם “גוועלד, זה חוק לא דמוקרטי”. לא נכון. חוק חיילים משוחררים כדלקמן הוא אולי לא שיוויוני אבל דמוקרטי להפליא. כי מי אמר שדמוקרטיה זה שיוויון?
חוק חיילים משוחררים הנ”ל מאזן את יתרון הזמן שיש למיעוט מסוים שיכול לעבור מהתיכון ישר לאוניברסיטה, או מהישיבה ישר לכולל.
כלומר, אולי דמוקרטיה זה בכלל לא עניין של שיוויון אלא עניין של איזונים?!
אגב, מי אמר שדמוקרטיה לא יכולה לתת עדיפות למגזרים מסוימים? בטח לא תתנגדו למערך הטבות למגזר הגאונים.
דמוקרטיה אפורה
אמנם בראש הדמוקרטיה הגדולה בעולם ניצב סופרסטאר אובמי, באיטליה שלט עד לא מזמן ג’יגולו ססגוני, ובראש הדמוקרטיה הצרפתית ניצב מנייריסט נפוליאוני, אבל בסך הכל ניתן לומר שהדמוקרטיה המערבית היא משטר שמנוהל ע”י עסקונה אפרורית.
אנגלה מרקל מוכיחה שדמוקרטיה אפורה יכולה לנפק תותחים, אבל השורה התחתונה היא הווה דמוקרטי של בירוקרטיה/טכנוקרטיה פרלמנטרית.
זה כנראה לא ממש יעיל, כפי שמסמן חוסר היציבות הכלכלית של הדמוקרטיות האירופיות ולהבדיל – הפריחה של ארגוני חברה אזרחית (NGO).
יכול להיות שהדמוקרטיה המערבית כבר לא מספקת את הסחורה?
אחת, שתיים, שלוש… דמוקרטיה
ארגוני ה-NGO מתיימרים להציג חזון אלטרנטיבי של דמוקרטיה אוניברסאלית אאוט-אוף-דה-בוקס. האם ארגוני NGO הם הדבר הבא?
בואו נחשוב מה זה בעצם אומר;
1. הכפפת האזרח לסט של ערכים מוחלטים
2. הפיכת זרועות השלטון לקבלני יישום ושירותים
3. מנגנוני פיקוח, בקרה ושליטה על התפוצה ועל יישום
4. שכלול מנגנוני גיוס ומימון להבטחת קיום הפעילות
5. מנגנונים להעברת סמכויות ושמירה על רציפות תפקודית
אם זה נראה לכם סבבה לגמרי, אני רוצה להזכיר לכם כמה עובדות היסטוריות:
א. ארגון ה-NGO הגדול ביותר בעולם המערבי הוא הכנסיה הקתולית
ב. המאפיה הסיציליאנית החלה את דרכה כאלטרנטיבה להגנה על זכויות ופתרון סכסוכים
ג. מונרכיה היא סוג של הסדר בין אצולות
כל זה משאיר אותנו עם שלוש שאלות יסוד:
1. האם ארגונים לא דמוקרטיים יכולים לנהל דמוקרטיות?
2. מהם מנגנוני הפיקוח והבקרה על הארגונים האלה?
3. ושאלת השאלות, כן, כן – הדמוקרטיה לאן?!
פוסט דמוקרטיה
אין לי יומרה להקיף את כל עניין ‘הדמוקרטיה לאן?’ בפוסט אחד. מצד שני, אם הקרן החדשה לישראל, או ממשלת נורבגיה, תמצא לנכון לממן לי את הזמן כדי לחפור בסוגיה, אני אשמח להשקיע יותר ואפילו להגיש פרוגרמה.
בינתיים כל מה שאני יכול הוא לנצל את שעות הערב שאחרי יום עבודה (מימון עצמי) כדי לשתף אתכם במחשבותי, ולקוות שתקחו מפה חומרים למחשבה משלכם.
