בפייסבוק יש תופעה שיכולה להיחשב מפתיעה – אנשים עושים 'לייק' לפוסטים שאמורים לזעזע אותם ואפילו להגעיל אותם. מה לייק פה? איפה כפתור 'איכס'?
הכפתור שהכי חסר לי בפייסבוק הוא 'בררררר'.
ברור שאני מבין כי במקרים האלה 'הלייק' מסמן הזדהות עם הצורך להעלות לדיון גם נושאים מזוויעים עם דוגמאות מעוררות גועל.
כשאתה לוחץ 'לייק' לפוסט כזה אתה לא מתכוון להגיד 'אהבתי' אלא 'בררר ותודה שטלטלת'.
בשורה התחתונה, 'לייק' הוא כבוד למאמץ, ליצירתיות/בחירה ולנכונות לשתף. יש כמובן המון מסחרה ופוליטיקלי קורקטנס בעניין הלייקים, אבל בסך הכל נוצרו כללי התנהגות מקובלים והעניין מאוזן בשוטף.
השהות בפייסבוק (מעקב אחרי ה-Wall) יכולה להיות מסע מרתק – לפעמים כיפי, לפעמים מייסר, לעתים קרובות שניהם בשעטנז מטורף של פוסטים מחייכים וחומרים כואבים.
אם עוקבים אחרי העולם דרך הפייסבוק, הקצב הוא של סרט מצויר על ספידים. קלידוסקופ תזזיתי, אם לא כאוטי, של מחשבות, דעות, תמונות, כפתורים, שנינויות, חוויות, פיתויים, דאחקות, טרגדיות, מילים, צלילים, תמונות, מידע וידע, חדשות ונוסטלגיה.
לפעמים כל זה נכנס בדקה של גלילה לאורך הקיר.
בעולם האמיתי הדברים זזים הרבה יותר לאט.
אתה יכול להעלות מאות פוסטים מלוטשים נגד גזענות ולשתף מאות אלפי חברים בשרשרת 'לייקים' מפוארת, ועדיין – ליוצאי אתיופיה יהיה קשה למצוא דירה בקרית מלאכי.
ראו את מהפכת הפייסבוק של מצריים. דור הפייסבוק של מצריים היה מספיק חזק בשביל לנענע את הספינה ולהפיל את הקפיטן, אבל לא מספיק משמעותי כדי להשפיע באמת על אומת הנילוס.
חבר ערבי אמר לי שיידרשו עוד מאה שנים עד שהמשמעות של 2011 תתבהר. אולי.
כשמתסכלים על מה שקורה עכשיו, בחלוף שנה, צריך רק לקוות שהוא צודק. כי לפי מה שנראה אלו הולכות להיות מאה שנים אכזריות.
המודל שכולם נאחזים בו הוא זה של המהפכה הצרפתית שהתחוללה בין השנים 1789 ו-1799 אך הבשילה הלכה למעשה רק עם כינון הרפובליקה הצרפתית השלישית בשנת 1871, והגיע לפרקה רק אחרי מלחמת העולם השנייה.
בארבע מילים: גם מהפכות צריכות מרפסת (בשביל הפרספקטיבה).
אבל אצל דור הפייסבוק סבלנות זה לא הקטע. כל אחד רוצה שנתניהו או אובמה או פוטין יקרא את הפוסט שלו בבוקר, יראה את האור בצהריים ויכריז על שינוי מדיניות הרואי בערב – בפריים טיים או יותר עדיף בפוסט אורח על הקיר שלו. יש קרדיט, יש כבוד.
כולנו כאן כדי לשנות את העולם ובין לבין מלייקקים דאחקות ומשתפים שירים מגניבים מיו-טיוב.
גם אני ככה.
זה נשמע אידיוטי, אבל רוב גדול של האנושות עדיין לא מחובר לפייסבוק או לרשתות חברתיות בכלל. אבל מה זה משנה, אנחנו העולם ואנחנו קובעים את הקצב. צוויץ… צוויץ… צוויץ…
אקונומיסט: פייסבוק במספרים
מאשבל: פייסבוק אינפוגרפיק
אנשי פייסבוק ממליצים על תדירות של פוסט (סטאטוס/ציוץ) כל שלוש שעות. קצב פייסבוק, שמונה ציוצים ביממה. באמצעות הוטסוויט אפשר לדאוג מראש גם לשני הפוסטים שבין 11 בלילה ל-6 בבוקר. יאפ, הפייסבוק שלך עובד גם כשאתה ישן – הצייצן האוטומטי.
