מישהו נפל מהכיסא כאשר פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אילנה דיין?
השופטים אפילו הקפידו לכלול נזיפה חלושה (אם כי מדוייקת) לצאת ידי חובה עבור הקורבן וכדי לאזן מעט את הוויכוח הציבורי.
נוסח פסק הדין בערעור של אילנה דיין
כמה הערות למחשבה נוספת בעקבות קבלת הערעור:
"אמת לשעתה" זה טיעון נהדר, אבל מה הקשר?
גם אם מקבלים את הטיעון של 'אמת לשעתה' בנוגע למידע שהציגה הכתבה ההיא, אין לו שום תוקף בנוגע לעריכה הנבזית ו-ה-ש-ק-ר-י-ת שהציגה אווירת צימאון לדם. במקום תחקיר מעורר שאלות אילנה דיין עשתה דוקו-דרמה מרושעת עם סימני קריאה. זוהי הפדיחה הנדונה והיא לא קשורה לאמת או לשעתה.
יש לה קשר רק לדבר אחד, ליכולת הנפשית של אילנה דיין לסחור בבני אדם תמורת רייטינג.
חופש העיתונות
שימו לב, עכשיו לאלימות עיתונאית בלתי מרוסנת יש גושפנקא מבית המשפט העליון.
אתם שלמים עם זה?
אז מה זה לשון הרע?
האם נשארה משמעות כלשהי למושג לשון הרע?
לפי בית המשפט העליון לשון הרע שווה אופסס.
מעניין אותי לדעת מה זה לשון הרע לפי אילנה דיין.
שאלת הזוטא
אם לשון הרע כרוכה בזדון, איך מגדירים עריכה מגמתית?
מה אתה רוצה?!! כתב האישום היה יותר חמור
כתב האישום נגד ר' הוגש בבית משפט צבאי באותו יום בו שודרה הכתבה ההיא. כתב האישום היה לא פחות חמור ואולי יותר מהכתבה המסוימת.
"מה אתם רוצים מאילנה דיין?", אומרים מגניה המסורים, לנוכח חומרתו של כתב האישום כאמת לשעתה.
אז ככה; ראשית, מעניין מאוד לדעת כי לאילנה דיין יש מעמד מקביל, אם לא שווה, לבית המשפט.
שנית, בבית המשפט לא עוסקים בעריכת העובדות אלא בבירור העובדות. דבר שלישי הוא האלמנט של זיכוי המובנה במתודולוגיה המשפטית, אך אינו קיים בעולם של אילנה דיין.
להזכירכם, הבית המשפט ר' זוכה מכל אשמה. אצל אילנה דיין עדיין לא.
התיאוריה של חץ
ידידי הוירטואלי חץ עין נץ, אביר הריאל פוליטיק השנון, הגיב היום בפוסט שכתבתי אחרי פסק הדין במחוזי תחת הכותרת הסולידית עוד משהו על פסק הדין נגד אילנה דיין.

***
התמונה: מפגינים נגד אילנה דיין, מתוך כתבה בוואלה.