אם יהיה סקר מהן סדרות הטלויזיה המועדפות לאי בודד, אני יכול להניח בסבירות גבוהה כי שתי הקופסאות הכי מבוקשות יהיו של הסופרנוס בצד הדרמה ושל סיינפלד בצד הקומדיה.
הבחירות שלי הן שונות. בצד הדרמה זה קל וברור – חוק וסדר (ואם אפשר להגניב גם ספין-אופים, מה טוב). בצד הקומדיה יש התלבטות מסוימת; יש סדרות שלא עומדות במבחן הזמן, או באופן כללי (מרפי בראון) או באופן אישי (בועות), אבל יש לפחות סדרה אחת שלא ניתנה לי הזדמנות לבחון אותה במימד הזמן – הכל נשאר במשפחה (ארצ'י באנקר).
אם אני צריך להחליט בלי להמר אז הבחירה שלי היא חברים. כן, כן. הסיבות למה דווקא 'פרנדס' הן רבות ומגוונות. אם כל הסיבות היא שפרקי חברים מתאימים כמעט לכל מצב, אם לא למעלה מזה, הן לצרכי רקע נעים והן למיקוד לשם בריחה או למטרות שעשוע. כל זה מבלי להכנס לניתוח של איכויות התסריט, המשחק, ההפקה והגרוב הכללי.
אז למה לא סיינפלד? התשובה קשורה באינצידנט קטן שהתרחש לפני שנים רבות בין בני האמצעי לבין אמו. הוא היה אז ילד כבן עשר והיא הזמינה אותו לצפות איתה בפרק של סיינפלד.
התשובה שלו, כפי שסופרה לי ע"י זוגתי, שינתה את כל ההתייחסות שלי לטלוויזיה, בידור ותרבות. "אמא, אני לא אוהב את סיינפלד. זאת סדרה על אנשים רעים", אמר הילד.
אז נכון שסיינפלד היא מיילסטון תרבותי ונכון שראיתי את כל הפרקים לפחות פעם אחת ואת רובם יותר, ונכון שיש פרקים שאני יודע בע"פ. גם נכון שיש לי את התסריטים בבית. אבל בסופו של חשבון סיינפלד גורמת לי אי נוחות.
את הסופרנוס לא באמת ראיתי. ניסיתי אבל מצאתי את עצמי מתבאס מהטלוויזיה הנפלאה הזאת. היה פרק מסוים בו אחד מהגנגסטרים פירק את המאהבת שלו עם נבוט בייסבול בסצנה גרפית במיוחד, שממנה ידעתי שגם אני לא אחזור. כמה רוע אפשר לבלוע?!
יאפ, גם חוק וסדר עוקבת אחרי הרוע האנושי אבל היא עוסקת באנשים הטובים. מיותר לפרט את האיכויות של הסדרה הזאת ואת העומק אליו היא מגיעה, נכון?
