שלא תתבלבלו, זה כבר מזמן לא אפרטהייד אלא הדבר עצמו – נאצים. תעמולת השמאל הרדיקאלי שואבת משם את האסטרטגיות, הטקטיקות והקונספטים. לעתים ישר בפנים בלי התחכמויות, ולפעמים ברמיזות עבות בסגנון 'ימים אפלים' וכיוצ"ב.
השורה התחתונה היא ברורה: במזרח התיכון יש מדינה נאצית וקוראים לה 'ישראל' – מדינת היהודים. מדינה יודו-נאצית. זה המסר של השמאל הרדיקאלי הישראלי לעולם.
השבוע יצא לי להתעמת בפייסבוק עם סמולן אקטיביסט נמרץ במיוחד. הוא כמעשה שגרה הציף בפייסבוק עוד הגיג על זכויות האדם בישראל וביקום, תוך שימוש נשכני באנלוגיה לגטו ורשה.
בואו נחדד: הנ"ל השתמש באנלוגיה לגטו ורשה כדי למחות על איזו אנקדוטה/דאחקה שרצה במדיה החברתית לגבי החיים ברצועת עזה.
הוא כמובן יכול לנמק באלף אלפי נימוקים למה הניסוח השנון שלו הוא פאר האתיקה הדיגיטלית ושיא הדיוק האנלוגי. בסך הכל מטפורה חזקה עם מוסר השכל לגבי הדקויות של נושא זכויות האדם.
אבל ראה זה פלא, כאשר אני השתמשתי בויכוח באותה אנלוגיה בדיוק, כדי להמחיש את התפיסה המטפורית שלי למציאות הנדונה, הוא סובב אלי את הגב בתיעוב, כי הוא לא מדבר עם טרולים מתלהמים.
הבנתם את חוקי המשחק של הדיון הפתוח והעשיר? הוא יקרא לי נאצי אבל אני לא אגיד עליו יודנראט. נאצי זה טיעון ויודנראט זה התלהמות.
אז למה בעצם כל כך אכפת לי מאיזה הזוי טאוטולוגי מכת הסמולניזמוס? למה אני משחק איתו "אני נאצי? אתה נאצי!" ומשקיע אנרגיות? כי הרדיקאל השנון הוא הדובר, כלומר פונקציונר בכיר, באחת מעמותות השמאל היותר רדיקאליות, שנתמכת ע"י קרן NIF (הידועה בכינוי הקרן החדשה לישראל).
זה אומר כמה דברים: 1. יש לו תקציבים לתעמולה, 2. חלק ניכר אם לא עיקרי של המשאבים מופנה לתעמולה בלועזית, 3. זאת העבודה שלו. לדעתי הוא גם נהנה מזה.
אתם בטח מבינים שהאנלוגיה של עזה וגטו ורשה עובדת אחרת בארצנו הקטנטונת ואחרת בויסקונסין עילית ובדאון-טאון שטוקהולם. שם ברחוק זאת לא אנלוגיה אלא פרשנות, לא מטפורה אלא דיווח. שלא נדבר על כך שבכל המחוזות האלו יש רקע של אנטישמיות (זה רלוונטי בדיוק באותה מידה שגטו ורשה רלוונטי, לא?!).
לדעתי הוא מבין את האפקט. למה לא אכפת לו? על זה אין לי תשובה.
העובדה שהוא נעלב כאשר הסגנון שלו ועולם הדימויים שלו מגיעים אליו בהפוכה היא בהחלט משעשעת. מטפורות שואה זאת הרי הטריטוריה שלו.
קל מאוד להוכיח למי שמכיר את המציאות בשטח כי האנלוגיה המסוימת של הסמולן הנשכן לא עומדת בשום קריטריון של עובדות ואמת.
דוגמא אחת בסיסית: מה אתם חושבים היה קורה בגטו ורשה לו היהודים בגטו היו מכריזים על "פוס", מצהירים על הקפאת תעשיית הנשק ומכירים בזכותם של הגרמנים לריבונות בפולין – הם היו יוצאים מזה חיים, עם גבול פתוח ונמל תעופה?
בקיצור, עפ"י כל קנה מידה אינטלקטואלי האנלוגיה מופרכת מיסודה.
להבנת גודל המופרכות והבנת הפרופורציות של הוגה הדעות הרדיקאלי;
בגטו ורשה היא כחצי מיליון בני אדם. בכל חודש מתו מרעב וממחלות כ-5,000 בני אדם. כלומר, אוכלוסיית הגטו קטנה ב-1% בכל חודש, לא כולל אקציות.
אוכלוסיית רצועת עזה גדלה. התמונה בראש הפוסט צולמה בעזה רק השנה. אתם חושבים שניתן למצוא איזשהו דבר דומה או קרוב בגטו ורשה 1940 – 1943?
הנקודה היא לא רמת הדיוק של המשוואה (המטפורית) אלא, כאמור, האפקט שלה בניכר, במקומות בהם מתפתחת נאציפיקציה של מדינת היהודים.
העמותה הקיצונית בה עובד לפרנסתו הדובר החד כתער לקחה תפקיד מוביל במאבק נגד תוכנית פראוור (תוכנית בגין). מאבק ראוי לכשעצמו.
אלא שהמאבק כזכור כלל את כל המוטיבים המסוימים. כאילו שאין הבדל בין העתקת אוכלוסיה של 40 אלף איש עשרה ק"מ ימינה כדי שאפשר יהיה לבנות להם תשתיות, לבין 'זוזו או תמותו' של מפעל 'תחום המושב' ברוסיה הצארית שנועד להרחיק את היהודים מהתשתיות.
לידיעתכם, אחד הנספחים של גזירות 'תחום המושב' ברוסיה הצארית היה פתיחת מוסדות ההשכלה הגבוהה ליהודים, מה שבדיעבד איפשר ליהודים לשפר את מצבם באמצעות רכישת השכלה שימושית.
אז אם כבר משתמשים בעניין 'תחום המושב' מן הראוי לתת תיאור מלא של העניינים. בין השאר את העובדה המהותית שביסוד המהלך של רוסיה עמד הרעיון של ערבוב היהודים עם העמים הכבושים במערב האימפריה על מנת ליצור חומת חיכוך סביב הטריטוריה הרוסית הקדושה.
במונחים צבאיים, שיסו את העמים ביהודים על מנת שצבא הצארי יוכל לעבוד פחות.
ובכן, גם אני חושב שנדרש פתרון הוגן ונדיב במיוחד הן באדמות והן בפיצוי עליהן לכל בדואי, ואני מאוד מקווה שמלאכת התשתית החדשה תהיה מופת לתכנון קהילתי בהתאמה למקום ולמאפייני הקהילה, ולשביעות הרצון המלאה של כל בדואי. כך צריך להיות, הן מתוך הצדק הטבעי והן מתוך האינטרס הלאומי.
אם תוכנית פראוור רעה, תביאו אחרת טובה. אפשר לשכב מול הבולדוזר גם בלי לצעוק אנלוגיות בנורבגית.
עוד יותר חשוב לשים על שולחן חלופה ולהוביל את הקהילה לפתרון מפנק, אבל זה כבר דורש ממש עבודה ולא רק פגישות עם מעצבים בשעות העבודה ושנינות במדיה החברתית לעת ערב.
אני מוכן להאבק על זה, ואני מדבר מתוך הזדהות פעילה במאבק הספיציפי לשיפור איכות החיים של המגזר. בין תר דאן תאט. אבל אני לעולם לא אעמוד כתף אל כתף עם אנשי העמותה הזאת במאבק חברתי כלשהו.
לא רק בגלל שהם משווקים אותי כנאצי ברחבי העולם, אלא גם בגלל שהם דוחקים בבדואים (כמו בכל מושאי "אהבתו") לדרוך במקום, למאבק לשם מאבק.
כי המטרה של השמאל הרדיקאלי היא לא למנף חזון בקהילות הבידואיות אלא למוטט את החזון הציוני ולהעלים מן העולם את הדבר הזה שנקרא 'מדינת היהודים'.
אין הסבר אחר לקיצוניות המתגברת של הרטוריקה האנטי ציונית.
בהתייחס למציאות הרטוריקה מוגזמת בעליל, בהתייחס לזוועות שמתרחשות בעולמנו ובאזורנו הרטוריקה הזאת מטורפת, בהתייחס לתפוצה העולמית הרחבה של התודעה היהודופובית, היא נבזית.
רוצים הוכחה חותכת? עובדה שהוא בעצמו, הדובר של עמותת השמאל הרדיקאלי, לא יכול לשאת את הרטוריקה הזאת.
אגב, בתור מקצוען של ניסוחים שמבין משהו באסטרטגיות, טקטיקות וקונספטים – אני מבטיח לכם כי דרושות לי לא יותר משעות ספורות כדי לנפק מסמך חוו"ד מ-ע-ו-ל-ה בנושא, איך פעילותו של הדובר האקטיביסט עומדת בכל הסעיפים של מתודולוגיית אתם-יודעים-מי.