בילדותי הייתי הולך בראש השנה לבית הכנסת בשכונה, יחד עם חבריי החילונים, לשמוע את תקיעת השופר.
זה היה סוג של פסטיבל שנתי – הדוסים מתפללים בפנים, והחילונים מתאספים ברחבה בחוץ.
הפעם האחרונה שעשיתי זאת היתה פחות או יותר לפני 50 שנה, בתפר בין הילדות לנעורים.
היום עשיתי זאת שוב.
ההבדל הוא בידע. הפעם הגעתי לפאתי בית הכנסת השכונתי כאשר אני מצויד בקצת ידע על עניין השופר. כלומר, עם הבנה מה אני שומע ולמה.
ההחלטה לזכות את עצמי במצוות 'לשמוע קול שופר' התקבלה בעזרת/בזכות לחץ (מתון) של בן דוד נמרץ, שטרח לספק לי את כל נוגדני התירוצים האפשריים.
איפה יש בית כנסת קרוב אלי, באיזו שעה זה קורה וכד'.
הצליח לו 👍
שנה טובה וחג שמח ❤🙏
