מכתב גלוי לקתרין אשטון

שלום גב' קתרין אשטון

כאשר קראתי את דברייך בעקבות הרצח בטולוז רתחתי מזעם. אבל מה יכולתי לעשות חוץ מאשר להציף סטאטוס עצבני בפייסבוק? אחר כך קראתי את הסברייך ואני מאמין לך שאת מאמינה בלב שלם שדברייך הוצאו מהקשרם. אני מקווה כי להבא תהיי יותר עירנית.

האמת היא, גב אשטון, שלא הייתי זקוק להסברים האלה כדי להבין בדיוק למה התכוונת. כמי שמתמצא קצת במיומנות הניסוח יכולתי לזהות את ההיצמדות לסגנון המוכר והבטוח תחת השפעת האירוע המזעזע. אלא שמרוב דיפלומטיה יצא לך סלט. בכל זאת, מה כבר אפשר להגיד אחרי מעשה שכזה?!

את יודעת שהרוצח רץ אחרי מרים מונסנגרו, תפס אותה בשיער, משך אותה ודפק לה כדור בראש?

את יודעת מה ההבדל בין מרים מונסנגרו לבין כל הילדים שמתים?
בסופו של יום את צודקת, גב אשטון, ילדים מתים כל הזמן בכל מקום – במלחמות, בטרור, במהפכות עממיות, באסונות, בתאונות, ברעב, בעבדות, במחלות ובהתעללות.
ילדים יהודים מתים בשנאה.

לדעתי יש רק עוד קבוצה אחת בעולם שנרדפת בשגרת שנאה מושרשת ומתמדת בתפוצה גלובאלית – הומוסקסואלים.

בניגוד למה שאומרים לך, ההיסטוריה של שנאת היהודים לא התחילה ב-1967. הרצח בטולוז הוא עוד יום במשרד היהודי.
אחרי הקייס של חיידקי המגפה השחורה, האחריות על עזה קטנה עלינו.

כמו שכבר אמרתי, אני בטוח שלא התכוונת לכל זה, אבל מצאתי לנכון לנצל את ההזדמנות להזכיר לך שוב ולחדד את העניין. כי כאשר ילדים יהודים מתים תמיד יש איזה 'אבל' ו'אם' ועוד כל מיני תוספות. הצער והזעזוע על מותם של ילדים יהודים, אם בכלל, הם לעולם לא נטו ותמיד עם קורטוב של האשמה על עצם היותם.
ככה זה בעולמנו הנאור, הדרך הכי טובה למנוע את מותם של ילדים יהודים היא למנוע את לידתם.

לסיום גב' אשטון, אם כבר פתחת גוגל טרנזלייט כדי לקרוא את הפוסט שלי, הנה כמה דברים שאולי לא ידעת על יסודות הסכסוך בין הערבים ליהודים:
רצח טלי חטואל ובנותיה.
טבח חברון תרפ"ט

ילדים בעזה מתים מסיבה אחת מכרעת – המנהיגים שלהם רשעים.
מה את עושה בעניין הזה, גב' קתרין אשטון?

אם את באמת כואבת את גורלם של ילדי עזה ובאמת אכפת לך מהם, אולי תמצאי פה זנב רעיון איך אפשר לקדם במהירות שיפור בביטחון הקיומי של ילדי עזה.
משהו שאני חושב עליו; דרישה תקיפה, חריפה ורציפה מחמאס להפסיק לירות רקטות על ישראל.
מה דעתך?

עוד משהו שאת יכולה לעשות בקול רם; לדרוש את ביטול/שינוי האמנה הפלסטינית, או אפילו לתמוך בדרישת היהודים להכרה פלסטינית בזכותם לריבונות בארץ ישראל מולדתם. זה הרי ביסוד הפתרון של חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום, פתרון שכמדומני את תומכת בו.

טוב, ביי.

רונן מאיר
תל אביב