רַק אֲנִי
רֵיחוֹת הַאָנִיס כְּמוֹ עָנָן כְּבַד עֲלִי
נַגָּן בּוּזוּקִי שֶׁשָּׁתָה יוֹתֵר מִדַּי
הָרְכִילוּת שֶׁמִּתְנַגֶּנֶת בָּרֶקַע
הִיא חֲרִיפָה יוֹתֵר מִן הַמַּשְׁקֶה
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי אֶבְכֶּה
לָבַשְׁתִּי שׁוּב אֶת הַשִּׂמְלָה הֲכִי שֶׁקֻּפָּה
וְשַׂמְתִּי אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הֲכִי יָפָה
אֶת הַקּוֹצִים אֲנִי הוֹרַדְתִּי מִמֶּנָּה
אֲבָל הִשְׁאַרְתִּי בָּהּ רַק קוֹץ אֶחָד
כְּדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ שֶׁאֲנִי אִתְּךָ
רַק אֲנִי, רַק אֲנִי
מַסְתִּירָה אֶת עֵינַי
בְּלִי פָּנִים, זֹאת אֲנִי
שְׁתֵה עוֹד כּוֹס לְחָיַי
אַתָּה רוֹקֵד אִתָּהּ יוֹתֵר מַדֵּי קָרוֹב
וּמִמֶּרְחָק כָּזֶה קָשֶׁה לְךָ לַחְשֹׁב
בֵּין הָאוֹרוֹת וְהַצְּלִילִים בַטָבֶרנָה
אֲנִי הֵבַנְתִּי מָה זֹאת אָהֲבָה
גַּם אֵת הַשִּׁיר הָזָה אֶגְמֹר לְבַד
רַק אֲנִי, רַק אֲנִי
מַסְתִּירָה אֶת עֵינַי
בְּלִי פָּנִים, זֹאת אֲנִי
שְׁתֵה עוֹד כּוֹס לְחָיַי