לפי ויקיפדיה, תיאטרון אל-חכוואתי במזרח ירושלים הוא התיאטרון הלאומי הפלסטיני. אמנם יש משהו מוזר בכך שתיאטרון לאומי נמצא מחוץ למרחב השליטה של הלאום (דהיינו הרשות הפלסטינית), אבל במסגרת המאבק הפלסטיני לשליטה על כל המרחב מנהר הירדן ועד לחוף הים התיכון יש בזה דווקא היגיון מסוים.
במידה רבה היה אפילו יותר הגיוני מבחינתם שהתיאטרון הלאומי הזה יפעל בתל-אביב, למשל באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל-אביב, השוכן במקום בו היה בעבר הכפר שייח’ מוניס.
בסוף חודש יוני 2013 עמד להתקיים בתיאטרון אל-חכוואתי, במשך 8 ימים, פסטיבל של הצגות ילדים, הפסטיבל ה-19 מסוגו. אלא שהשר לביטחון פנים של ממשלת ישראל, מר יצחק אהרונוביץ’, חתם על צו סגירה ל-8 ימים, שלמעשה מונע את קיום הפסטיבל.
הנימוק לצו הסגירה הוא, שהפסטיבל נערך בחסות ובמימון הרשות הפלסטינית, מה שסותר את הסכם הביניים בין הרשות הפלסטינית לבין מדינת ישראל משנת 1994.
דבר הסגירה הנ”ל פורסם בציבור ע”י העיתונאית הפלסטינית עמירה הס, בידיעה בעיתון ‘הארץ’, ועורר כמובן סערה תקשורתית שתורגמה לאנגלית, שבדית וכיוצ”ב.
מכיוון שאינני משפטן, איני יכול לומר אם לצו הסגירה אכן יש תוקף חוקי, אבל אני מניח שכן. מצד שני זה לא אומר שהצו הנ”ל אינו אידיוטי, אם לא למטה מזה.
למה אידיוטי? כי במקום לתת תחמושת לשונאים שמנפנפים קבל עם ועולם בכל שטות ומצרפים אליה תמיד רק רבע מן האמת, היה עדיף לתת לפסטיבל הזה לרוץ ולנפנף בזאת בשבע שפות – הנה אויבינו הרוצים להשמידנו (כן, זה מה שהם אומרים) מקבלים במה תחת כיפת הדמוקרטיה היחידה במזה”ת ה-א-ב-י-ב-י שמכילה גם את אויביה המוצהרים – בפרלמנט ובתיאטרון.
במקביל היה צריך לעקוב בעיון אחרי התוכן של הפסטיבל ולפרסם בעוצמה כל דבר הסתה או שנאה שהיה נכלל במסגרת הפסטיבל. אל תגידו לי שזה לא יותר אפקטיבי.
נכון שזה נורא פשוט? אז למה לא חשבו על זה? אין לי מושג. אולי עכשיו יחשבו.
עד כמה החלטת השר לביטחון פנים היא אידיוטית ומזיקה תוכלו ללמוד מסרטון התעמולה הזה, שהוכן בעקבות הצו, בו מוצג המהלך של שר הפנים כחלק מג’נוסייד נגד הפלסטינים, לא פחות…
אגב, יש לי חשד כבד כי הצעה כמו שלי לא נדונה בכלל, משום שהיא מחייבת מידה מסויימת של מאמץ מקצועי. כלומר, השר לביטחון פנים מטפח הלכה למעשה את העצלנות התקשורתית. אבל זה כבר עניין אחר.
ועוד אגב; נכון לרגע זה אתר האינטרנט של תיאטרון אל-חכוואתי ריק מתוכן, מה שמוסיף משקל לחשדות של השר לביטחון פנים שכל עניין הפסטיבל אינו אלא תרגיל תעמולה נוסף של הפלסטינים, שיותר ממה שמעניין אותם להעניק קצת תרבות לילדי פלסטין מעניין אותם לחסל את ילדי ישראל.
זה כמובן לא ממעיט מן העובדה שהשר נפל בפח. להיפך, אולי אפילו מגדיל את הפאדיחה.