עכשיו כבר מותר לגלות כי בערב יום הזיכרון, בתום הטקס הממלכתי ברחבת הכותל ששודר בטלוויזיה, לקחתי אוויר ועברתי לצפות באינטרנט בשידור הישיר של טקס 'יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני' המכונה 'הטקס האלטרנטיבי'.
הקשבתי לכל הנאומים, האזנתי לכל השירים, צפיתי בכל האינסרטים.
כל האירוע מהתחלה ועד הסוף.
ובכן, זה לא היה טקס אלא עצרת,
זה לא היה זיכרון אלא האשמות,
וזה לא היה ישראלי-פלסטיני אלא פלסטיני.
גם ההורים השכולים היהודים שהשתתפו יישרו קו עם הקונספט.
בשתי מילים: היהודים אשמים.
אירוע סולידי, שקט, מאופק, מסוגנן ומעוות.
***
הרבה אנשים שואלים "למה לא ברמאללה?"
זאת שאלה קנטרנית, שהרי הם יודעים שאין אפשרות מעשית כזאת.
השאלה הנכונה היא: למה לא ב-15 במאי?
כי המטרה היחידה של מארגני הטקס הזה היא להכאיב ליהודים.
לדעתי, זהו אירוע אנטישמי.
