לפסוק שהפך למצווה, כפי שהבהיר רמב"מ, "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים, ד, טו), יש שני פירושי פשט: ראשית, אזהרה רוחנית מפני חילול הנפש ע"י עבודה זרה למיניה; ושנית, אזהרה פיזית מפני סיכוני נפש.
בימים אלה של מגיפת הקורונה מאתגר הפסוק הזה את קהילות ישראל, וביניהן את הקהילה החרדית לגווניה ותת-קהילותיה. הגזירה של סגר ביום הכיפורים הקדוש קשה לעיכול, קל וחומר לנוכח ההתנהלות בקהילות אחרות, שגם מאיימות לא להקפיד על הסגר, גם נהנות מאכיפה מקלה, וגם מתריסות כנגד קהילות החרדים.
הדברים זועקים לשמיים.
השמועה אומרת כי עמך חרדים מתמרמרים קשות מול הצורך לשבור את מסורת יום הכיפורים, ואף מאיימים שלא להישמע להנחיות, וזאת בתירוץ/עילה "שאם להם מותר, אז גם לנו".
כבר נאמר שעדיף להיות חכם מאשר צודק, ודאי כאשר מדובר בסכנת חיים ברורה ומוחשית. אי לכך העילה הזאת הינה ילדותית על פניו. אך בה במידה, אי אפשר שלא להבין את התסכול הגואה מול אי הצדק, אי השיוויון, ותעמולת השקר והשנאה.
להבין אין פירושו להצדיק.
והדברים פשוטים: מעשיו של אחר לעולם אינם יכולים לשמש הצדקה למעשיך שלך. אולי, במקרה הטוב, הם יכולים לשמש כטיעונים לעונש.
אם אתם מקבלים את הפשט הכפול של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", בתהליך היסודי של 'נעשה ונשמע', אז קודם כל תקפידו ואחר-כך תעשו מחאה ותעלו טיעונים.
אבל בוא נתקדם עוד צעד אחד: כאשר אתם שמים זה מול זה את תפילות יום הכיפורים ומיצגי ההבל של המפגינים, אתם חוטאים בעבודה זרה. נדמה לי שלא צריך להיות אדמו"ר ותיק ומנוסה כדי להבין את זה, ישר מתוך הכתוב.
וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; פֶּן-תַּשְׁחִתוּן–וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל: תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה (דברים, ד)
התמונות, הבובות, התפאורה והכוריאוגרפיה של המפגינים עומדים בקנה אחד עם הרעיון העמוק של יום הכיפורים? פולחן מול פולחן? זה מה שאתם אומרים?! תחשבו שוב.
אחים שלי, תשמרו על הסגר, תשמרו על עצמכם.
לא יכול להיות שהטקסיות של יום הכיפורים תגבר על מהותו, ואת מהותו בעת סכנה אפשר לקיים גם איש איש בביתו. היו דברים מעולם.
אני מקווה שלא קפצתי פה מעל הפופיק.
גמר חתימה טובה ❤