פול גאסקוין זכה בקריירה שלו בתארים, בסקוטלנד, שם יש לו שתי אליפויות ושני גביעים עם קבוצת גלזגו ריינג’רס, אחת משתי הקבוצות הבכירות של סקוטלנד, מדינה מהדרג הבינוני ומטה של הכדורגל האירופי והעולמי.
הוא שיחק גם בקבוצות בכירות בשתיים מהליגות הגדולות של אירופה, טוטנהאם בליגה האנגלית ולאציו רומא בליגה האיטלקית בימי זוהרה, אך ללא תארים, למעט גביע אנגלי אחד שעוד נדבר בו.
באופן יחסי למי שזכה בגיל 20 לכותרת ‘הכדורגלן הצעיר המבטיח של השנה’ ונרשם במוזיאון הכדורגל הלאומי של אנגליה תחת הכותרת “הקשר בעל הכישרון הטבעי הגדול ביותר בדורו”, הריקנות של ארון הגביעים של פול גאסקוין מפתיעה. אז מה בעצם קרה?
פול ג’ון גאסקוין (Paul Gascoigne) נולד ב-27 במאי 1967, בעיירה גדולה בשם גאטסהד השוכנת בצפון מזרח אנגליה, על גדת נהר טיין, ממש מול העיר הגדולה ניוקאסל, הידועה גם בזכות מועדון הכדורגל הותיק ‘ניוקאסל יונייטד’.
שמו המלא, פול ג’ון, הוא הוקרה מצד אמו למקרתני ולנון. כבר בבית הספר דבק בו הכינוי ‘גאזה’, שהוא קיצור של שם המשפחה גאסקוין.
בדברי ימי הכדורגל פול גאסקוין, גאזה, רשום כפרחח שבזבז את הכישרון שלו. הטייטל שיהלום אותו יותר הוא ‘הדאחקה המרהיבה של דורו’. הוא תמיד העדיף גרעפסים עם האוהדים על פני אורח חיים ספורטיבי, הגיע שיכור לאימונים ואף לכמה משחקים, טיפח כרס וסנטר נוסף, התנהג בגסות רוח מול המצלמות ובחדר ההלבשה (גסות רוח בלשון המעטה).
האוהדים אהבו אותו תמיד יותר מהשחקנים, המאמנים וההנהלה, עד שהם הבינו שהוא בעצם לא תורם כלום למועדון ולקבוצה, אותה הם אוהבים יותר.
הוא החליף שבע קבוצות והשאיר אחריו שובל של גולים ספקטקולאריים, תקריות מביכות, אכזבות גדולות ועצבים מתוחים. המדיה כמובן חיזרה אחריו במרץ.
אירוע אחד בתחילת הקריירה המבטיחה מספר את הסיפור של גאזה.
משחק גמר הגביע האנגלי 1991: טוטנהאם עם גאסקוין מול נוטיגהאם פורסט. גאסקוין שהוביל את הקבוצה עד למעמד עם 6 גולים, עולה למשחק עם נחישות יתר לזכות בתואר חשוב ראשון בקריירה. בדקות הראשונות הוא מבצע שתי עברות גסות שממקדות אליו את תשומת לב הקהל והשופט. ברור שהראש שלו לא במקום הנכון.
תוך רבע שעה פול גאסקוין מבצע עבירה פראית נוספת, פוצע את עצמו, רואה את קבוצתו סופגת גול מהבעיטה החופשית ויורד מהמגרש על אלונקה כשהוא ממרר בבכי.
בסופו של דבר טוטנהאם ניצחה בהארכה ולזכותו של גאסקוין נרשם תואר גביע אנגלי מבלי שנכח למעשה במשחק הגמר. לאותו משחק הגיע גאסקוין כשבכיסו חוזה נוצץ עם לאציו רומא לעונה הבאה. הפציעה, שהוחמרה עקב תגרת בארים, השביתה אותו למשך עונה שלמה והמומנטום נקטע. למעשה לנצח.
גאסקוין דשדש בשולי הצמרת האירופית עד שעבר לסקוטלנד ואחר כך לארה”ב ולסין.
גם פסגת הקריירה של גאסקוין כרוכה בדמעות, אולי הדמעות הכי מפורסמות בתולדות הכדורגל האנגלי; חצי גמר מונדיאל 1990 מול מערב גרמניה של פרנץ בקנבאואר כמנג’ר. המשחק נכנס להארכה ובדקה ה-99, כשנותרו 11 דקות לסיום, פול גאסקוין ביצע עבירה וחטף כרטיס צהוב, שפירושו שהוא לא יוכל לשחק בגמר אם אנגליה תנצח את המשחק. פול גאסקוין פרץ בבכי ולמעשה יצא מן המשחק. גרמניה ניצחה בפנדלים כאשר גאסקוין אינו נמנה על הבועטים של אנגליה.
הדמעות הפכו את גאזה לגיבור לאומי באנגליה, וסיפור המשחק נחשב בגללן לאבן דרך בהיסטוריה של נבחרת אנגליה, אבל בהיסטוריה של גאסקוין (ואנגליה) נרשמה עוד החמצה גדולה.
על פניו אין שום דמיון בין פול גאסקוין לבין סתיו שפיר, פרט לצבע השיער – שניהם אדמונים, ג’ינג’ים. למעשה, ח”כ סתיו שפיר מייצגת לכאורה את ההיפך הגמור – סולידיות, שקט נפשי, שיקול דעת, ניהול קריירה. אדם רציני ומחושב שלעולם לא יעשה גרעפס מול המצלמה כדי לשמח את האוהדים בבית.
ב-17 במאי 2015 מלאו לסתיו שפיר 30 שנה, ינוקא במונחי פוליטיקה. היא פרצה לתודעה בגיל 26 כשהובילה, יחד עם דפני ליף, את מחאת האוהלים בתל-אביב, שהתפתחה למחאה חברתית מן הגדולות שידעה המדינה.
סתיו שפיר היתה מן הדוברים הבולטים של מחאת קיץ 2011 ונרשמה כהבטחה צעירה לקריירה פוליטית. שנה אחר כך היא נבחרה במקום 9 בפריימריז של מפלגת העבודה ותוך שלושה חודשים היתה כבר חברת כנסת עם כסא בוועדת הכספים. כיום, בכנסת ה-20, היא ראש ועדה בנושא שקיפות וחופש מידע.
עד כה רשמה סתיו שפיר לא מעט רגעים ספקטקולאריים במונחי פוליטיקה ישראלית ומדיה: כדרורים עצבניים מול ניסן סלומיאנסקי בוועדת הכספים, ניצול חורים בהגנת הקואליציה לנאומים מתוקשרים מעל הדוכן, קריאות ביניים יצירתיות, עתירות לבג”צ, פוסטים חריפים בפייסבוק, ציוצים עוקצניים בטוויטר – פרלמנטרית פעלתנית, ערנית, חדה ומחוברת שיודעת גם לתת שואו. כישרון ללא ספק.
אין ויכוח – סתיו שפיר היא חומר פרלמנטרי איכותי. עם “ביצים”.
השאלה היא, כמובן, האם יש בה יותר מזה? האם סתיו שפיר היא יותר מפרלמנטרית ויותר מעוד פוליטיקאית? עד לאן היא יכולה להגיע? האם יש בה פוטנציאל למנהיגות?
בחודש מרץ 2015 התייצבה סתיו שפיר לאירוע חשוב, אבן דרך נדירה בקריירה של פוליטיקאי צעיר – נאום בוועידת ג’יי סטריט בארה”ב.
סתיו שפיר בחרה לשאת נאום שמציג את ישראל כמדינה מעורערת על סף תהום שנשלטת ע”י כוחות מושחתים ונבזיים – מוחקי חלומות וסוחרי פחד – שרק קבוצה קטנה של אנשים טובים, בראשותה של ג’ינג’ית אמיצה, עומדת בדרכם של הרעים שהשתלטו על מדינת ישראל באמצעות הפצת אימה וייאוש.
היא נאמה כנציגה של מחתרת שחרור המתיימרת לתת דרור למדינתה ולעמה המדוכאים. הכל מאוד מסוגנן ואלגנטי, כמו שאמריקנים אוהבים, עם כל המילים הנכונות (פיס, פרידום, פרוספריטי וכיוצ”ב) והטונים הנכונים (נאו איז תי טיים).
צפו בעצמכם ב-17:48 דקות על “מדינת החושך ומחתרת האור”.
סתיו שפיר לא יצאה על אלונקה בעקבות הפאול בוועידת ג’יי סטריט 2015 ובטח לא כשהיא ממררת בבכי. להיפך, היא זכתה לתשואות רמות ושפע מחמאות, ומי שמבין איך העניינים עובדים יכול להניח שנוצרה גם תשתית מימון עבור המסע להצלת המולדת.
לפרלמנט הישראלי היא חזרה כגיבורת השעה של חוג האוהדים, וכמובן של חוגי המדיה המסוימים. חלק מהם כבר סימנו אותה כחומר לראשות ממשלה. אבל בפוליטיקה לדברים יש את הדינאמיקה שלהם, ועל טעויות לא תמיד משלמים מייד. ככל שדברים משתלמים בטווח הקצר במעגל הקרוב, הם עלולים לעלות ביוקר לאורך זמן במעגלים הרחבים יותר, שרק אם סתיו שפיר תצליח להגיע אליהם היא תוכל לממש את החלומות שתפרו בשבילה בחוג האוהדים.
היא לא תצליח וכל הסיבות נמצאות באותו נאום בוועידת ג’יי סטריט 2015.
חשיבותו של הנאום נבעה בעיקר מהטיימינג שלו; קצת אחרי בחירות סוערות ביותר בישראל, עם מעורבות גבוהה של ג’יי סטריט, על רקע יחסים מתוחים בין נתניהו לאובמה, כאשר ארה”ב רוויה בפעילות אנטי ישראלית מתעצמת לאחר ‘צוק איתן’, בזמן שארגוני שמאל רדיקלי ישראלים מנהלים קמפיינים גלובליים עם מסרים… איך לומר בעדינות?… שנויים במחלוקת בבית.
והיא, סתיו שפיר, חברת כנסת מטעם מפלגה ציונית, בחרה לשפוך שמן למדורה ולטנף את המועדון באמצעות תיאור מעוות של מדינת ישראל.
אם היא עשתה זאת מתוך אמונה תמימה במה שהיא אומרת, זה אומר שהיא מנותקת מהמציאות בישראל. אבל סתיו שפיר לא טיפשה, וקשה להניח שהיא לא מודעת לעיוות. זה אומר שהיה לה אינטרס ביצירת התמונה המעוותת של ישראל.
מה שיפה הוא ששתי האופציות מוכיחות באותה מידה, שסתיו שפיר לעולם לא תוכל להנהיג את המדינה ואת העם.
פוליטיקאית כן, פרלמנטרית למה לא? אבל מנהיגות לאומית – לא בעוד אלף שנים.
ואם נשאר עוד ספק למישהו, באו אירועי ה-7 בספטמבר 2015 בכנסת וחשפו במלואו את האופי המיוחד של ח”כ סתיו שפיר. זה לא השיימינג שעשה לה ח”כ ג’מאל זחאלקה, כמו – שוב – הנאום שלה באותו יום דיונים שמאיר את תכונותיה התרומיות של הח”כ השאפתנית.
באותו נאום בכנסת, כחלק מהדיון העצבני על מתווה הגז, הביעה סתיו שפיר את מורת רוחה מהיעדרותם של מספר אישים. להלן הציטוט: “אני דווקא רוצה להשתמש בזמן שניתן לי כדי לפנות לחבריי שיושבים כאן שמייצגים את הציבור הדתי, את אנשי ארץ ישראל השלימה. אומנם רובם נעדרים כאן מהמליאה; אני לא רואה פה לא את נפתלי בנט ואני לא רואה פה את איילת שקד. ואני לא רואה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו” (סרוגים, 07.09.2015).
כך אמרה סתיו שפיר בזעם פרלמנטרי, אלא שכידוע נפתלי בנט, שר החינוך, נעדר מהדיון, ואף קוזז, עקב ‘השבעה’ על מות אביו.
אם סתיו שפיר, פרלמנטרית נמרצת וערנית, לא ידעה שאחד מיריביה הפוליטיים קוזז לדיון כה חשוב, יכול להיות שזה מעיד על בעיות קשב ועל מגבלות ניהול והתמצאות במרחב המקצועי. לחלוטין לא תכונה מבוקשת אצל מנהיגים.
אבל הרבה יותר תמוהה היא העובדה שסתיו שפיר, ח”כית משוכללת ואחת המועמדות למיס רגישות, לא ידעה כי אחד מהבכירים במקום עבודתה שכל זה עתה את אביו. זהו ניתוק שקשה להסבירו בלי להתייחס לסוגיית אישיותה של סתיו שפיר. איזה בן אדם היא?
מצד שני, קיימת האפשרות שהיא כן ידעה, ובכל זאת בחרה בטקטיקת ההשתלחות למען החבר’ה בטריבונות והחברים במדיה. מה שמחזיר אותנו ביתר עוצמה לסוגיית האישיות.
מה שאנחנו יודעים כעת בוודאות הוא, שסתיו שפיר נחפזת להשתלח, התנהלות שעשויה להעיד על אסטרטגיה שהפכה מכלי לעניין עצמו. במקרה הזה, הכפשה כרפלקס.
והנה עוד עובדה על סתיו שפיר: היא התגייסה לצה”ל לקורס טייס, ניסתה להיות טייסת. פרשנויות אפשריות: שואפת גבוה, מחזיקה מעצמה. מה שבטוח הוא, שהיא אדם חד, מהיר מחשבה, יורד לפרטים, רב משימתי וכל התכונות שבזכותן אדם מתקבל לקורס טייס.
היום אנחנו גם יודעים, כאמור, שהיא מסוגלת למסמס אסטרטגיה ולעוות דיווח, שתי תכונות שבגללן מודחים מקורס טייס.
עכשיו תחשבו על כל דיווחיה מוועדת הכספים, שיצרו הרבה רעש וליבו לא מעט רגשות שליליים, ורוצו לבדוק שוב בגוגל.
דוגמא אחת מחיפוש מהיר על הביטוי סתיו שפיר וועדת הכספים דיווח מעוות. תובנה מעניינת על פעילותה המתוקשרת של סתיו שפיר בוועדת הכספים של הכנסת ה-19 ניתן להסיק מהעובדה, שבכנסת ה-20 היא לא נבחרה ע”י מפלגתה שלה לשרת את העם בוועדה המיוחסת. למעשה הודחה.
***
פול גאסקוין (זוכרים נכון?) לא היה אדם טיפש ולא בלתי מודע לחסרונותיו ובעיותיו, כפי שניתן ללמוד ממקבץ הציטוטים שלו. הנה ארבעה בתרגום חופשי:
“הייתי חייב להשלים עם זה שאני אלכוהוליסט, זה היה הדבר העיקרי. אני חושב שאין ברירה. אבל אני משתדל לא להגיד שאני אלכוהוליסט. אני מעדיף להגיד שיש לי מחלה”.
“כן, אתה לומד כי הרבה בעיות של בני אדם – למה הם מתעצבנים, למה הם שוקעים, למה הם פונים לשתייה – נובעות מכך שהם אינם מסוגלים להגיד מילה אחת והיא ‘לא’, לא”.
“למדתי את הלקח ואני רק רוצה את הכבוד עבור מה שהשגתי על המגרש. אני יודע שלא השגתי הרבה אבל אני יודע שגרמתי הנאה לאנשים שצפו בי משחק כדורגל במשך השנים”
“זכיתי בתואר ‘כדורגלן השנה’ ובתואר ‘בחירת השחקנים’, שני גביעים ושתי מדליות אליפות, עשיתי חיים”.
